מחקר פורנזי שנערך באוניברסיטת נורת'אומבריה שבניוקאסל, גילה כי סיבי טקסטיל יכולים, בנסיבות מסוימות, לעבור בין פרטי ביגוד גם ללא מגע.
תגלית פורנזית חדשה זו לא הודגמה מחקרית בעבר, וייתכן כי תהיה לה השפעה מהותית על ראיות הקשורת בסיבי בדים במקרי פשיעה מסוימים. החוקרים הראו כי סיבי טקסטיל יכולים לעבור בין בגד לבגד באמצעות האוויר, ואין צורך במגע פיזי בין פרטי הביגוד על מנת שהסיבים יעברו. עד כה הונח כי יש צורך במגע לצורך מעבר סיבים, ולכן המסקנה היתה כמעט תמיד שאם נמצאו סיבים על בגד מסוים, זה סימן שהוא בא במגע עם פריט הביגוד שממנו הגיעו הסיבים המקוריים.
החוקרים השתמשו בסיבי בד מתויגים בחומר פלואורסנטי על מנת לעקוב אחר המעבר שלהם באוויר. לצורך המחקר, נסיינים לבשו בגדים סטנדרטיים כמו חולצות עם שרוול ארוך, מכנסי טריינינג וג'קט העשויים מפליז, ועמדו במעלית, בשתי הפינות המרוחקות ביותר זו מזו. המעלית עבדה באופן רגיל, וכללה גם כניסה ויציאה של אנשים שאינם חלק מהמחקר. לאחר הניסוי, צולמו בגדי הנסיינים באמצעות טכניקות דימות של אור אולטרה סגול, ונספרו הסיבים שעברו מאדם לאדם. התוצאות הראו כי סיבי טקסטיל יכולים לעבור מפריט ביגוד אחד לשני ללא מגע, ואף בכמויות גדולות מהצפוי.
המחקר מראה, שתחת תנאים מסוימים (אזור קטן כמו מעלית, סיבים הנושרים בקלות וכו'), סיבי בדים כמו כותנה ופוליאסטר יכולים לעבור ללא מגע פיזי.