בינה מלאכותית ולמידת מכונה בשירות המדע הפורנזי

מסלול קליעים בגופה

המכון הוויקטוריאני לרפואה פורנזית (Victorian Institute of Forensic Medicine) מבצע נתיחה שלאחר המוות עבור חלקים נרחבים באוסטרליה. למכון יש אוסף מידע ייחודי: יותר מ-75 אלף סריקות CT של אנשים שנפטרו – אוסף שגדל בכ-7,000 סריקות בשנה. הסריקות כוללות אנשים שנרצחו, התאבדו או מתו מפציעה חמורה. מסד הנתונים העצום הזה כולל גם 2 מיליון תמונות דיגיטליות של פציעות פנימיות וחיצוניות, בעיות רפואיות ועוד.

מדובר באוסף משמעותי של מידע שיכול להיות שימושי במקרים רבים. עם זאת, קשה לאנדקס ולחפש בכמות כזו גדולה של אינפורמציה.

פרופיסור באוניברסיטת מונאש שמע על המאגר, ובחן אפשרות ליישם בינה מלאכותית ולמידת מכונה על מנת להשתמש במידע המצוי בו. פרופ’ ביין מתמחה ברפואה דיגיטלית, אומר כי החזון הוא לקדם את מדע הרפואה הפורנזי על ידי שימוש בכוח מחשוב, ומזעור השימוש בשיטות מיושנות ואנושיות.

מספר פרויקטים החלו לרוץ בתחום המשלב בינה מלאכותית ומדע פורנזי. פרויקט אחד משתמש ב-Machine Learning כדי ליצור תמונות דיגיטליות בתלת מימד של מסלולי קליעים מכלי נשק בתוך הגוף האנושי – כולל פצעי כניסה ויציאה. הפרויקט משתמש במאגר המידע של המכון הוויקטוריאני, והמטרה הסופית היא ליצור אלגוריתם שימפו את מסלול הקליעים, ימצאו רסיסים ויקבעו מה היה הקליבר וסוג הנשק שבו נעשה שימוש. ממצאים ממחקר כזה יכולים להיות שימושיים גם עבור גורמי רפואה צבאיים.

לפני כניסת ה-CT לשימוש, בדיקת מסלול הקליעים היתה מתבצעת באמצעות צילום רנטגן. מציאת רסיסים וקביעת מסלול הקליע היתה מסובכת, ודרשה בדיקות פנימיות של הגופה. גם ה-CT לא יכול להבחין בין רסיסי קליע ובין פיסות מתכת אחרת שיכולות להיות בגופה, כמו גם עצמים כמו קוצב לב או סתימות בשיניים. השימוש בבינה מלאכותית יאפשר ליצור דגם תלת מימדי של הקורבן, ולבחון אותו מזוויות שונות.

פרופ’ ביין אומר שאחת הטענות נגד שיטת הנתיחה שלאחר המוות, היא שהתוצאות תלויות למעשה בחוות דעת מומחה, מה שפותח פתח לספקות ומתקפות משפטיות. לדעתו, בעתיד יהיו פחות נתיחות שלאחר המוות, והטכנולוגיה תאפשר לסרוק את הגופה ולקבל את הממצאים באופן דיגיטלי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט