מדענים משתי אוניברסיטאות בארה"ב הדגימו שיטה לאבטחה של שיטה חדשה לזיהוי גנטי, הנקראת "טביעת אצבע גנטית" (באנגלית: DNA fingerprinting). אבטחה זו נועדה למנוע זיהום דגימות בשוגג או בזדון, בעת שהן נלקחות בשטח.
באמצעות טכניקה זו יוצרים ברקודים לדגימות DNA שנאספות בשטח, ושולחים למעבדה מידע בצורה מאובטחת, שיאפשר לטכנאים לזהות את הברקודים. באמצעות שיטת הברקודים, ניתן לוודא שהדגימה שנאספה בשטח היא אכן זו שמגיעה למעבדה.
החוקרים הזריקו חומר לדגימות ה-DNA מיד כשהן נאספו בשטח, וחומר זה משמש למעשה כ"סיסמא", המאפשרת לוודא את זהות הדגימה.
טביעת אצבע גנטית משמשת לזיהוי אדם או אורגניזם בודד, בהתבסס על כמות קטנה מאוד של חומר גנטי. אם ניקח שני בני אדם שונים, ה-DNA שלהם זהה ב-99.9%. כלומר, הזיהוי מתבצע על בסיס חלק זעיר מה-DNA. כך, במקום לרצף את ה-DNA המלא של אדם, בדיקה שמחירה גבוה, המדענים יכולים לבחור את החלקים הרצויים להם ב-DNA כדי לערוך את הזיהוי.
הבדיקות האלה הופכות פופולריות יותר ויותר, ולכן גם חשופות יותר לבעיות אבטחה ולדליפה של מידע גנטי וביומטרי רגיש. לכן, עולה הצורך באבטחת תהליך האיסוף והשליחה של הדגימות מהשטח אל המעבדה.